גלריה
לתמיכה בפרויקט לחצו כאן
קורונה - המדריך למתחילים
דביר גיחז, הרצליהביום יום אני צלם שמתמחה בעיקר בצילומי אנשים (בוקים וצילומי תדמית) והופעות תוך כדי שילוב כבודק בטחוני בהיכל התרבות בתל אביב. בתקופת הקורונה והחל"ת שלי מצאתי את עצמי מצלם הרבה אוכל וקינוחים שאני מכין ומשתף ברשתות בחבריות.
רגע שקט
גבריאלה קוטלר, ווטרטאון, מסצ'וסטסגבי היא מנהלת מרכז טיפול באמנויות במסצ'וסטס שבארה״ב, גרה עם בת זוגתה, שני ילדיהן ושני חתלתולים.
על התמונה: ״לתמוך בלמידה מרחוק של ילדי הרגיש כמו מילכוד 22. כל פעם שבחרו לשחק או ליצור במקום ללמוד בזום נקרעתי בין הציפייה החברתית, הרצון לרצות את המורים, והאינסינקט האימהי שהלמידה מרחוק ריקה ממשמעות ופחות נכונה להם..הצילום מתעד את הכיאוס היומיומי יחד עם הזרימה והריכוז האינסופי במשחק, רגעי קסם מבחינתי.״
השכנות שלי מסתפרות על הגג
נענע טראוב, תל אביבעל היוצרת: "גדלתי בתל אביב ובשנתיים האחרונות אני סטודנטית לתואר ראשון בתרבות יהודית ערבית ופילוסופיה באוניברסיטת הנגב בבאר שבע.
אירוניה בתוך ריק האי ודאות
חני חמווי, רומא, איטליהבתחילה, כשהכל צף ומתחיל לעורר את חוש ההישרדות, תור ארוך לסופר מרקט, שקט תהומי שבו אני מוצאת רגע של צחוק, ברגע זה, תמונת האישה המבוגרת משתאה לנוכח המצב הנוכחי, אישה שהיא דמות המודבקת על רכב שליחויות.
בדיוק כשחולפת לידה מסכה עטויה על פניו של בחור, הדלת נפתחת ופורצת במעקב אחריו.
בעולם של כאילו כמובן, עולם אירוני.
ללא אויר 1
ענבל כהן חמו, רעננהאני אמנית רב תחומית העוסקת בצילום, פיסול ומדיה. כמו כן אני אוצרת ובעלת בלוג בנושא תרבות ואמנות.
המציאות מעסיקה אותי בשרירותיות ובמופרכות שלה. אני חוקרת את שיירי המציאות והדימויים שהיא מותירה. אני מסתכלת במבט סקרן על הסביבה הביתית והאורבנית. מבט חדש על דבר ישן. תקופת הסגר בקורונה השאירה אותי עם תחושת חנק, עם החוויה שאני עבריינית אם רק יצאתי לנשום אוויר לבדי. הצילום בתקופה הזו אפשר לי לנשום ולדמיין שהחיים נמשכים.
הצג עוד